מילים: חיים חפר
ביום הראשון כשקבענו פגישה,
הלך הוא לבדוק את דרכי הגישה,
של איזשהו מעבר בירדן,
בבוקר חזר מנומנם וישן.
יש לי אהוב בסיירת חרוב.
בקיא בכל כלי וכל קוטר,
וטס כבר בכל הליקופטר.
מכיר את השטח, כל סלע, כל גיא,
אך איזה בחור נהדר, בחיי.
יש לי אהוב בסיירת חרוב.
שני ושלישי הוא היה בסיור,
זה סוד ועל כן לא נרחיב בדיבור.
רק זאת שמרוב אהבת ציון,
תפס הוא הרבה אשמים בשומרון.
יש לי אהוב בסיירת חרוב.
חוצה הוא מדבר וגם מים.
ועט על אוייביו משמיים,
אוכל כמו סוס, ושותה כמו גמל.
אבל איזה פלא, יורד במשקל.
יש לי אהוב בסיירת חרוב.
ביום רביעי, חמישי הוא עסוק,
אינני יודעת במה בדיוק,
אבל כנראה שהיה בפשיטה,
לפי האבק והבוץ במיטה.
יש לי אהוב בסיירת חרוב.
כשלי הוא נשבע "אחכה לך",
מרדף יש ליד ים המלח.
וככה יוצאת נשמתי אחריו,
ליבי במזרח כשהוא במארב.
יש לי אהוב בסיירת חרוב.
ביום השישי האחרון הוא אמר.
שמאה אחוז יש לו חופש מחר.
השאיר לי פיתקה "מותק תכף אשוב",
לקח לו שבוע, אך מה זה חשוב.
יש לי אהוב בסיירת חרוב.
וכך אנו יוצאים כבר שנה בקרוב.
יש לי אהוב בסיירת חרוב