בימים שהשמש נעלמת אי שם
שמיים מחליפים צבעם
כף ילדי אוחזת בחזקה
ומרגישה פתאום בודדה

אמא, היא שואלת אותי הקטנה
בעיניים כחולות קרועות לרווחה
לאן נעלם הכדור האדום?
ואת עצובה לך פתאום

בואו ילדי את החושך נקשור
ונרוץ עם הרוח אל האור
עדת כוכבים וירח זוהר
ילוו לביתם אמא, בת ובן

בבתים הגבוהים כבר דולקים האורות
פסים שחורים הפכו יריעות
רוח קלה שם מביאה צינה
ורעדה עוברת בי

ילד זהוב וילדה תכולה
מחיים נדנדה עזובה
בצחוק מתגלגל מתרפקים זה על זו
וכחול מתמזג עם הזהב שלו