כשעלו הבילויים מלאי תקוות
ויתד תקעו בארץ האבות
בקדחת הם חלו פה
מחמסינים הם סבלו פה
אבל משהו לחש בלבבות –

אם זה טוב ואם זה רע
אין כבר דרך חזרה.
אין כבר דרך חזרה!

על סוסים רכבו עם חרב ומקל
לגרש כל מתנקש ומתנכל
ברחובות ובגדרה
פתח תקווה וחדרה
הם קראו לפלשתינה – ישראל.

אם זה טוב ואם זה רע…

כשעמדה לפרוץ מלחמת העולם
אז הגדוד כולו יצא לשמור על כבוד העם
אז העיר בקול רעדה –
מה יקרה לו בבריגדה?
והגדוד כולו כאיש אחד רעם