מילים: יעקב רוטבליט
הוא אהב נשים
בנות עשרה ובנות שישים
הן טרפו את חושיו
רק שמעו את שמו
לא עמדו בפני קיסמו
ונפלו למשכב
הוא אהב אותן מבלי לנוח
בחדרו הטוב והידוע
בפרדס בצל עצי תפוח
בגנים ובחורשות
הן היו מלחשות
מה יש לך קזנובה
מה יש לך קזנובה
הלא תדע אף פעם שובע אך
מה יש לך קזנובה
הן רדפו אותו
בבואו ובלכתו
שמו הלך לפניו
פוני וצמות
שחרחרות ואדומות
את כולן הוא אהב
לא היה לו בוקר ולא ערב
בבתי מלון על אם הדרך
הן היו כורעות סביבו על ברך
נשבעות לו כי מזמן
שם בכיס את דון ג'ואן
מה יש לך….
הגברים תמיד
דחקו בו נו תגיד
מה הסוד הגדול
הוא הסמיק כולו
נולדים עם זה או לא
אלוהים כל יכול
מדענים את כובעם הסירו
תופעה כזאת עוד לא הכירו
הרופאים תמיד אותו הזהירו
התאפק קצת נערי
אל תגזים זה לא בריא
מה יש לך…
השנים חלפו
בני גילו כבר התעיפו
אך כוחו עוד במותניו
אוי אשמאי זקן
זה ממש לא יתכן
תחזור למוטב
זיקוקים דולקים לו בעיניים
ונשים רודפות אותו עדיין
אף על פי שכבר כמעט שנתיים
קזנובה הגדול
עוד רוצה אך לא יכול
מה יש לך…