השיר נכתב לטקס יום הזיכרון לחללי צה"ל שנערך בשגרירות ישראל בלונדון, שם שהה יאיר בשנות ה־80 ומוכר גם בשמות "על דעת המקום" ו"היובלים והראלים". הוא מספר על נפילת שני חיילים בעת מלחמת לבנון הראשונה, שניהם בעלי השם הזהה יובל הראל ושניהם משכונת תלפיות בירושלים. השיר נכתב על ידי עמנואל צבר אשר שירת כשליח הסוכנות היהודית בלונדון. הוא שמע מאיש הטלוויזיה דן סממה את סיפורם של החיילים וחיבר את השיר כקטע לכבוד טקס יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל בלונדון באותה שנה, אותו הלחין יאיר. בשנת 1987 הקליטה אותו מירי אלוני באלבומה "טיפה אהבה" והשיר זכה לפרסומו הגדול.
מילים: עמנואל צבר
על דעת המקום, ועל דעת הקהל
רכבנו סופה וגם סער,
בוטחים,
"אל תשלח ידך אל הנער".
ובישיבה של מעלה, ובישיבה של מטה
עוד זה מדבר וזה בא
הלילה ההוא, יקחהו האופל,
הלילה ההוא בא.
למודים ושבעים, יודעים את השעה,
שעטו הראלים, יובלים,
חילים
לבנון ושריון וקול שובר ארזים.
ובישיבה של מעלה, ובישיבה של מטה
עוד זה מדבר וזה בא
הלילה ההוא, יקחהו האופל,
הלילה ההוא בא.
בלילה ההוא, אמא, הראל לקינות יובל,
עוד זה מדבר וזה בא, אמא,
יובל על במותיך חלל.
בלילה ההוא, אבא, היתה צעקה גדולה.
עוד זה מדבר וזה בא
הראל גם יובל, יובל גם הראל,
ועיר תלפיות שכולה.
ובישיבה של מעלה, ובישיבה של מטה
עוד זה מדבר וזה בא
הלילה ההוא, יקחהו האופל,
הלילה ההוא בא.
תלפיות לך ארצי, הראלים בשערך.
ברית דמים, ברית עולם בבשרך,
את אימת הימים ינחמו ילודיך
ואת בדמייך חיי.