הרוח נושבת בחריגים,
ריחות בשמים נפוגים,
וחולפים מועדים וחגים, מועדים וחגים.

אובד האילן בקרה את עליו,
וענן מצמח שערו ותלתליו,
והזוהר שהוצק בו נחבא בשוליו,
זוחלים ועולים מן הארץ מחשכים,
והופכים הנהרות עזים ועמוקים,
ושמונת הנרות במנורה נדלקים.

והאור לא נמצא אלא טיפה מזהירה,
ואין חום עוד בארץ זולתי בבערה,
ואין זוהר מתאבך זולת במנורה.

והתכלת השקטה זכה מחלב,
והאור מתענג על מעלליו,
והכסף הקר נהפך לזהב,
ואדמת הגבעה כנחושת אדומה,
וענפי האילן אדומים בחמה,
וברוב תאווה שואפים את חומה.