יאיר רוזנבלום מסע בזמן

המפוחית

כישרונו המוזיקלי של יאיר מתגלה כבר בגיל צעיר כשהוא משחזר עם אצבעותיו על השולחן את נגינת הפסנתר שהוא שומע בגן. בעקבות זאת קונים לו הוריו את כלי הנגינה הראשון שלו, מפוחית, עליה הוא לומד לנגן בעצמו.

תזמורת בית הספר

כשרון הנגינה של יאיר, אשר לומד בתקופה זו בבית הספר היסודי "הקליר" בת"א, מזוהה על ידי הנהלת בית הספר והוא מצורף כסולן לתזמורת בית הספר למרות שלא למד באופן מקצועי. למרות היותו מחונן וכנראה עקב כך, הוא גם קונה לעצמו שם של "מפריען סדרתי" ומבלה שעות רבות מחוץ לכיתה במשחק בחצר.

האקורדיון

בתיכון מקבל יאיר מהוריו את כלי הנגינה שישנה את חייו, האקורדיון. הפעם הוא לומד לנגן באופן מסודר אצל מנהל תזמורת מכבי האש. ההופעות הראשונות שלו מול קהל הן בתקופת הלימודים בבית הספר "הר נבו" בו יאיר מלווה הרקדות של ריקודי עם ואף מנגן באחת הקבוצות של המרקיד המפורסם יואב אשריאל. בתקופה זו הוא גם יוצא עם משלחת נוער לגרמניה מטעם עיריית ת"א.

מתגייס ללהקת הנח"ל

סמוך לגיוסו לצה"ל מאותר יאיר לשירות בצוללות ונדרש לצאת לקורס מיוחד באנגליה, תוך הבטחה שבתמורה תמומן לו שנת לימודים בבית ספר למוסיקה במקום. יאיר, אשר כבר עבר את הבחינות ללהקת הנח"ל, מתעקש ומוצב בסופו של דבר בלהקה כאקורדיוניסט.

האקורדיוניסט של להקת הנח"ל

כחייל סדיר, משתתף יאיר כאקורדיוניסט בתכנית ה-16 של להקת הנח"ל "טיפת הדבש" (1962) אשר את שיריה מלחין סשה ארגוב ובתכנית ה-17 "שמש במדבר" (1963) אשר מולחנת על ידי נעמי שמר. תפקיד האקורדיוניסט הוא מרכזי בלהקה היות ובשנים אלו הינו כלי הנגינה המוביל ולעיתים היחיד שלה.

הלחן הראשון

בתכנית ה-18 של להקת הנח"ל "להקת הנח"ל בפעם ה-18" בבימויו של דני ליטאי, מתבקש יאיר על ידי ליטאי להלחין את הטקסט לשיר "חופשה רבע שנתית". יאיר מתבייש מהלהקה, אך ליטאי משכנע אותו וללהקה מסופר שאת המנגינה חיברה אלונה טוראל. כשמושמע הלחן לחברי להקת הנח"ל, הוא לא מוצא חן בעיניהם אך למרות זאת הופך ללהיט הבולט של התכנית.

מדריך מוזיקלי, להקת הנח"ל

ההרכב הקולי של להקת הנח"ל בתכניתה ה- 19 "מהנח"ל באהבה" נחשב לאחד מהטובים ורבים משירי התכנית הפכו ללהיטים. משה וילנסקי הוא המנהל המוסיקלי ולצידו משמש יאיר כמדריך מוסיקלי. חברי להקה רבים יהפכו ברבות הימים לאמנים מובילים, ביניהם חנן יובל, שולה חן, טוביה צפיר, מנחם זילברמן, שלום חנוך וששי קשת. בתכנית זו גם מלחין יאיר את השיר "ארבע אחר הצהריים" של יורם טהרלב, הראשון מבין שיתופי פעולה רבים שלהם לאורך השנים. השיר הוא גם בין הקליפים המוזיקליים הראשונים שצולמו אי פעם לטלוויזיה הישראלית שמתחילה בשנים אלו את צעדיה.

לחן "אזרחי" ראשון ופסטיבלי הזמר

במקביל לעבודתו עם להקת הנח"ל, מתחיל יאיר לעבוד גם בשוק האזרחי. לחנו הראשון הינו לשיר "שי", אשר את מילותיו כתבה מירה מאיר ומבוצע על ידי חדווה עמרני בפסטיבל הזמר 1966. במהלך השנים ילחין יאיר שירים רבים לפסטיבלי הזמר, בין היתר את "על כפיו יביא", "ליל חניה" ו"שיר של יום חולין" אשר אמנם לא יגיעו למקום הראשון, אך יהפכו ללהיטים גדולים אף מאלו שזכו.

מנהל מוזיקלי, להקת הנח"ל

בתכניתה ה - 20 של להקת הנח"ל, "הנח"לאים באים הנח"לאים באים", מתמנה יאיר למנהלה המוזיקלי ועובד עם דני ליטאי אשר אחראי על ההעמדות ויוסי בנאי שמביים את המערכונים. הלהקה מופיעה עם השירים בתקופת ההמתנה שלפני מלחמת ששת הימים, במהלך המלחמה עצמה וגם אחריה. בין הלהיטים שמושרים בתוכנית ניתן למצוא גם את "ישנן בנות", "הייתי נער" ו"הללויה" אותם הלחין יאיר.

מפגש עם הגשש

העבודה של יאיר עם להקת הנח"ל הופכת אותו למלחין ולמנהל מוסיקלי מבוקש בשוק האזרחי. שלישיית "הגשש החיוור" אשר היתה כבר מפורסמת בתקופה זו, מזמינה אותו לנהל מוסיקלית את תכניתה השלישית "סינמה גשש" ולהלחין כמה משיריה. במרתף בבניין ברחוב דיזינגוף 108, מתחת למשרדו של האמרגן האגדי אברהם דשא פשנל, מתחיל שיתוף הפעולה המוצלח שעתיד להמשך לעוד תכניות רבות. בתכנית זו מלחין יאיר את השירים "סינמה גשש" ו"כולם חכמים כולם". לימים יתאר בראיונות את העבודה עם הגשש כמפגש עם האנשים המצחיקים והרציניים ביותר שפגש.

קרנבל בנח"ל ועידן הפופ

1968 שלאחר מלחמת ששת הימים מסמנת את הפריצה הגדולה של הלהקות הצבאיות ושל יאיר, אשר במקביל מנהל מוזיקלית את שלוש הלהקות המובילות בשנה זו. תכניתה ה-21 של להקת הנח"ל "קרנבל בנח"ל" הוכנה בזמן שיא של כמה שבועות והחליפה את התוכנית "הפרוטה והירח" של נעמי פולני שנגנזה לאחר הצגת הבכורה מפאת סגנונה המיושן. יאיר אשר מלחין את רוב שירי התוכנית, מכניס לעיבודים לראשונה את האורגן של יובל חבצלת ואת הגיטרה החשמלית של דני סנדרסון אשר מסמנים עידן חדש של מוזיקת פופ המתחברת למגמה בעולם. עוד חידוש שמכניס יאיר הוא מתן במה רחבה לביצועי סולו אשר מצמיחים כוכבים כדוגמת אופירה גלוסקא בשיר "החיים היפים" ומירי אלוני בשיר "קרנבל בנח"ל". בין שירי התכנית הידועים נמנים גם "שלווה" ו-"בשמלה אדומה".

מה אברך, להקת חיל הים

הצמד רוזנבלום-ליטאי אמון גם על תוכניתה של להקת חיל הים בשנה זו, תוכנית אשר פותחת את תקופת הזוהר של הלהקה. מערכוני התוכנית "וביום השלישי" נכתבים בחלקם על ידי אפרים קישון ובין הכוכבים שצומחים ממנה ניתן למנות את שלמה ארצי, דבל'ה גליקמן, רבקה זוהר, וריקי גל. בין השירים הידועים של התוכנית אותם הלחין יאיר נמנים "השמש בפיראוס" ו-"אין כבר דרך חזרה". תוך כדי העבודה על התוכנית נפצע יאיר בתאונת דרכים. בעת החלמתו בבית ההבראה בקיבוץ שפיים נתקל בטקסט שכתבה חברת משק צעירה בשם רחל שפירא לזכר בן קיבוץ שנפל במלחמת ששת הימים. השיר "מה אברך" שמלחין יאיר למילותיו מזניק את רבקה זוהר למעמד של כוכבת, זוכה ברבות השנים לביצועים רבים ועל פי אקו"ם הוא השיר המושמע ביותר ברדיו בימי זיכרון עד היום.

גבעת התחמושת, להקת פיקוד מרכז

האופוריה שלאחר הניצחון במלחמת ששת הימים ניכרת גם בתוכניתה של להקת פיקוד מרכז "איפה המרכז" על שם אחד השירים שבו. בשיר נאמר כי לאור השטחים שנכבשו יש צורך לבדוק מחדש בפיקוד "איפה המרכז". הטקסטים הפטריוטים שכותבים יורם טהרלב ואבי קורן לתכנית מולחנים בין היתר על ידי סשה ארגוב, נורית הירש וכמובן על ידי יאיר אשר גם מנהל מוזיקלית את המופע. את התוכנית מביים דני ליטאי. בין כוכבי הלהקה ניתן למנות את קובי רכט ודודו זכאי. השיר הבולט בתכנית ואולי אחד משירי המלחמה הבולטים בזמר העברי הוא "גבעת התחמושת", אותו כתב טהרלב והלחין יאיר. השיר מתבסס על ראיונות מעיתון "במחנה" של חיילים שחזרו מהקרב על הגבעה ומופיעה בו האמירה האלמותית: "אני לא יודע למה קיבלתי צל"ש, בסך הכול רציתי להגיע הביתה בשלום". יש הטוענים שהשיר הוא אחד הגורמים המרכזיים למיקומו של טקס קבלת הכומתה של חטיבת הצנחנים בגבעת התחמושת.

חכמי חלם, יוסי בנאי

תקליט הילדים "הרשלה מאוסטרופול, חכמי חלם" בו מספר ושר יוסי בנאי את הסיפורים והשירים של אורי סלע, הוא שיתוף הפעולה הראשון של יאיר עם איש הבמה המיתולוגי יוסי בנאי, שהיה לשם דבר באותה התקופה. הלחן של "חכמי חלם" ישמש בשנה שלאחר מכן לשיר ידוע מעט יותר, "שירו של צנחן".

שיר לשלום וכוכבי העתיד

להקת הנח"ל של התכנית ה-22 "שא לשלום" ריכזה בתוכה את מיטב הכישרונות שצמחו בזמר העברי. מירי אלוני היתה הכוכבת של התכנית עם קטעי סולו רבים. גידי גוב, אפרים שמיר, דני סנדרסון, אלון אולארצ'יק, ומאיר פניגשטיין יקימו שנים מעטות לאחר שחרורם את "כוורת" ויהפכו גם לכוכבים בזכות עצמם.  ירדנה ארזי, רותי הולצמן ולאה לופטין יחברו יחד ל"שוקולד, מנטה מסטיק" וייהנו גם הן מקריירות סולו מצליחות. יאיר מנהל מוזיקלית ומלחין את רוב שירי התכנית אשר מבויימת על ידי דני ליטאי. השיר הידוע ביותר מתוך התכנית הוא ללא ספק  "שיר לשלום". השיר אשר נכתב על ידי יעקב רוטבליט ועורר ויכוחים רבים כשיצא לאור, הפך ברבות השנים לרב משמעות ובעל רבדים רבים בחברה הישראלית, בין היתר כאחד מסמלי הזיכרון וממייצגי מורשתו של יצחק רבין אשר נרצח כשבכיסו מילות השיר.

שירו של צנחן ולהקת השנה

ההרכב של התוכנית הקודמת של להקת פיקוד מרכז, "איפה המרכז?", מפורק לאחר מספר חודשים על ידי אלוף הפיקוד רחבעם זאבי מסיבות שונות. הלהקה מוקמת מחדש עם זמרים חדשים, ביניהם שלמה בראבא, ניצה שאול ושם טוב לוי. התוכנית אשר מבויימת על ידי ליטאי ומנוהלת מוזיקלית על ידי יאיר, נקראת "רד אלינו לבקעה". היא זוכה להצלחה רבה, בין היתר בזכות שיריה "אנחנו שנינו מאותו הכפר" שהלחינה נעמי שמר ו"שירו של צנחן" שהולחן על ידי יאיר כשלטובתו עברו חברי הלהקה קורס צניחה בהוראתו של גנדי. הלהקה אף נבחרת ללהקת השנה במצעד הפזמונים השנתי של קול ישראל יחד עם להקת הנח"ל.

כשאהיה גדול, להקת חיל הים

במהלך גיבוש תכניתה התשיעית של להקת חיל הים "רפסודה בכחול" נוסע יאיר לחופשה ארוכה באנגליה. מחליפו כמנהל מוזיקלי הוא החייל בני נגרי. יאיר תורם לתכנית חלק מהלחנים אותם הוא שולח ממקום מושבו בלונדון. את הסולו לשיר "כשאהיה גדול" ("שוטי שוטי ספינתי") אשר הלחין מבצע זמר צעיר בשם שלמה ארצי שנהפך לכוכב הלהקה וההמשך ידוע. בצד ההצלחה של הלהקה אשר נבחרת בשנת 1970 ללהקת השנה נרשם לה גם פספוס: לאחד השירים ששולח יאיר לנגרי מצורפת התניה על פיה הוא עצמו יהיה אחראי על עיבוד השיר. נגרי דוחה את הדרישה וכתוצאה מכך מעביר יאיר את השיר "שיר לשלום" ללהקת הנח"ל.

המפגש עם אלתרמן

בשנת 1969 עולה לבימות בהפקתו של פשנל המופע המוזיקלי "צץ וצצה" שנכתב על ידי נתן אלתרמן. במופע משתתפים רבקה זהר, טליה שפירא, מנחם זילברמן ועזרא דגן. השחקן בומבה צור משמיע דברי קישור בין השירים, ומופיע בדמות פועל במה הרוצה להיות שחקן. יאיר מלחין שלושה שירים מהמופע: "פועל במה", "שכונת הקווקזים" והידוע בהם "אוריאנה" המושר על ידי רבקה זוהר. זהו המפגש הראשון של יאיר עם המשורר, מפגש אשר מוליד בהמשך שירים ידועים רבים.

על כפיו יביא, רבקה זוהר

בשנה זו מתקיים בפעם השביעית פסטיבל הזמר. זו הפעם הראשונה שהפסטיבל מוקרן בטלוויזיה הישראלית עם חמישה מוקדי הצבעה ברחבי הארץ, בנוסף לשידור ב"קול ישראל". עורכי הפסטיבל פונים בבקשה לשירים אל שניים עשר מבכירי המלחינים בארץ. יאיר מלחין את "על כפיו יביא" למילותיו של יורם טהרלב המבוססות על מפגש מתקופתו כעיתונאי עם בונה רהיטים משכונת עוני ברמלה. לביצוע השיר נבחרת רבקה זוהר. השיר מגיע למקום הרביעי בלבד אך במצעד הפזמונים השנתי הוא זוכה במקום הראשון והופך לאחד המזוהים עם פסטיבלי הזמר לדורותיהם.

יפות יפות, הגששים

בשנה זו יאיר מפיק מוזיקלית גם את המופע השלישי של הגשש החיוור "קנטטה לשווארמה" אשר מבוים על ידי נסים אלוני. השיר הידוע מהמופע "יפות יפות"  נכתב על ידי אלוני בהשראת הנשים אשר היו עוברות ליד בית הקפה שבו ישבו הוא והגששים בהפסקות של החזרות.

שיא כל הזמנים במצעד הפזמונים

בשנה זו 6 מתוך 22 השירים המדורגים במצעד הפזמונים השנתי מולחנים על ידי יאיר:

 

-  "בשמלה אדומה"  במקום ה-11

-  "קרנבל בנח"ל"  במקום ה-9

-  "החיים היפים"  במקום ה-7

-  "מה אברך" במקום ה-4

-  "שירו של צנחן"  במקום ה-2

-  "על כפיו יביא" במקום ה-1

 

עוד שני שירים ("רק בישראל" של נורית הירש ו"אנחנו שנינו מאותו הכפר" של נעמי שמר) מעובדים על ידו. זהו שיא כל הזמנים לאומן במצעד שנתי בודד.

לו הייתי פיראט, השלושרים

יאיר מלחין את "לו הייתי פיראט", אחד משיריה הידועים של להקת הפופ "השלושרים", אשר חבריה מונים את בני אמדורסקי, שלום חנוך וחנן יובל. הלהקה פוילת אמנם רק כשנה אך נחשבת חדשנית לתקופתה באופן שבו משלבת בשיריה השפעות מוזיקת פופ, בעיקר בהשראת הביטלס לצד קאנטרי ונגיעות של מוזיקה חסידית. אלבומה היחיד אשר יוצא בשנה זו, זוכה להצלחה מסחרית רבה ונכלל בו שיר נוסף שהלחין יאיר - "בשש או בשבע".

אני אוהב אותך, שלישיית התאומים

בשנה זו יאיר מפיק מוזיקלית את תוכניתה השנייה של "שלישיית התאומים". הלהקה הוקמה על ידי חנן גולדבלט יוצא להקת התרנגולים כמתחרה לגשש החיוור בעקבות סירובו להיות הגשש הרביעי. חבריה מונים גם את אושיק לוי ופופיק ארנון. את המופע שנקרא "רבותי פצצה" מביים יוסי בנאי וכותבים בנאי, ניסים אלוני ועמוס קינן. מעבר להיותו אחראי על העיבודים המוזיקליים, מלחין יאיר גם שניים משירי ההרכב. הידוע מביניהם הוא להיטם "אני אוהב אותך"  שנכתב על ידי יורם טהרלב.

להקת פיקוד דיזינגוף

"ספין-אוף" הוא לא המצאה חדשה. להקת פיקוד דיזינגוף, הרכב בידור אשר נבנה כשיקוף אזרחי ללהקה צבאית, פועל בהצלחה בין השנים 1969 – 1970. הלהקה מורכבת מיוצאי להקות הצבאיות ובין חבריה נמנים גם ששי קשת, צילה דגן, יהודה ברקן, אריה מוסקונה ויוסף סוויה. הלהקה, פרי יוזמה של מנחם נוביק הבעלים והמנהל של "התיאטרון הצעיר", מבויימת על ידי דני ליטאי ומנוהלת מוזיקלית על ידי יאיר. כמה משיריה מצליחים במצעדי הפזמונים וביניהם "הבובות מחלונות הראווה"  אשר כתב דן אלמגור והלחין יאיר.

יש לי אהוב בסיירת חרוב, פיקוד מרכז

בשנה זו יאיר מנהל מוזיקלית את תכניתה ה-18 של להקת פיקוד מרכז "ליד הירדן". אל חברי הלהקה מצטרפים מיקה מרידור (לימים מיקה בשן, אשר לה כתב והלחין יאיר את השיר "מיקה שלי") ושלומית אהרון אשר מתפרסמת בזכות הסולואים שלה ב"יש לי אהוב בסיירת חרוב" , אותו מלחין יאיר למילותיו של חיים חפר ובשיר "הימים האחרים" (חיים חפר/דובי זלצר).

מי היה החולם, להקת הנח"ל

התכנית ה-23 של להקת הנח"ל "הפלנ"חניק" (שילוב של "נח"ל" ו-"פלמ"חניק") מופקת לרגל מלאת 30 שנה להקמת הפלמ"ח. התכנית מוקדשת בחלקה הראשון להווי הפלמ"ח ובחלקה השני לאגדות ילדים. לצד דני ליטאי על הבימוי מתחיל יאיר כמנהל מוזיקלי. הוא מלחין לחלק השני את "מי היה החולם" ("עליסה") ולחלק הראשון שלושה שירים: "בלדה ליצחק שדה", "נאום תשובה לרב חובל איטלקי" ו"מסביב למדורה". גידי גוב נבחר כסולן לשיר זה על ידו. סביב בחירה זו פורץ מרד בלהקה אשר מוביל לפרישתו של יאיר והחלפתו בבני נגרי (מרד זה משמש השראה למרד בסרט "הלהקה"). את השיר "מסביב למדורה" מעביר יאיר לידי להקת פיקוד המרכז והסולנית דורית ראובני. ההפקה הגרנדיוזית במונחי הימים ההם מסמנת את סיומה של תקופת הזוהר של להקת הנח"ל.

חדווה ושלומיק

הסדרה בכיכובם של מנחם זילברמן ויעל אביב משודרת בטלוויזיה הישראלית באביב 1971 והיא אחת הסדרות העלילתיות הראשונות שמופקות בישראל. היא מבוססת על ספרו של אהרון מגד "חדווה ואני" אודות זוג העוזב את הקיבוץ ועובר לעיר הגדולה. את תסריט הסדרה כותבת ארנה ספקטור יחד עם יהונתן גפן. פסקול הסדרה מולחן ומנוהל מוזיקלית על ידי יאיר. יהונתן גפן כותב, יאיר מלחין ומירי אלוני מבצעת את שני שירי הנושא של הסדרה אשר יהפכו ללהיטים על זמניים: "הבלדה על חדווה ושלומיק" ו"להיות לבד".

מיקה, אפרים שמיר

יאיר כותב, מלחין ומעבד את שיר האהבה הידוע "מיקה שלי" לחברתו דאז מיקה מרידור (לימים אישתו של יגאל בשן). את השיר מבצע אפרים שמיר אשר הקליט אותו בעת שהיה חבר בלהקת הנח"ל בלווי הגיטרה של דני סנדרסון. השיר צועד במצעדי הפזמונים השבועיים של ה"גל הקל" מיוני ועד אוגוסט ואף שוהה שבוע בראש המצעד.

מסביב למדורה, להקת פיקוד מרכז

ב-1971 להקת פיקוד המרכז מתפצלת לשני הרכבים, "שלישיית פיקוד מרכז" ו"צוות הווי חטיבת הצנחנים" אשר מפיקים תוכנית משותפת בשם "אחרי לצנחנים". בשנת 1972 מתאחדים שני ההרכבים מחדש ללהקת פיקוד המרכז, ומועלית התוכנית "שר מי ששר אחרון" בניהולו של יאיר אשר כוללת שירים של שני ההרכבים הקודמים וכן שירים חדשים. את רוב השירים מובילה כסולנית דורית ראובני. חברי הלהקה כוללים גם את אלי גורנשטיין, יעקב מנדל, רונית אופיר, עוזי חיטמן ואסתר חיות, כיום נשיאת בית המשפט העליון. התוכנית כוללת את הלהיטים של יאיר "מקפלות המצנחים" ו-"מסביב למדורה" למילותיו של אלתרמן (שיר אשר נלקח על ידי יאיר מלהקת הנח"ל). שיר זה זוכה להצלחה רבה, מגיע למקום השלישי במצעד השנתי ומופק לו גם וידאו קליפ ידוע בהשתתפות חברי הלהקה בצד תמונות רבות של אנשי הפלמ"ח.

פרס כינור דוד

יאיר זוכה בפרס כינור דוד למלחין השנה. הפרס הוענק מדי שנה בין 1964 ל-1986 ליוצרים בתחומים שונים בתרבות הישראלית ונחשב לאחד הפרסים החשובים ביותר בתרבות הישראלית.

חתונה

יאיר נישא לעדנה רמות (ויסברגר) אותה פגש כקצינת החינוך בפיקוד מרכז בעת שעבד על תוכניות הלהקה. עדנה תהיה שותפה לחייו של יאיר ב-17 שנות נישואיהם. לימים תנהל את משרד התיירות בלונדון, בניו יורק ולאחר מכן את בנייני האומה בירושלים במהלך שנות פריחתם. במסיבת החתונה במועדון כליף ביפו מופיעים מיטב הכוכבים של התקופה באירוע נוצץ אל תוך הלילה.

האם השלישית, להקת גייסות השריון

במהלך מלחמת יום הכיפורים, מפיקה להקת גייסות השיריון תוכנית שנקראת "שיר-יון הרצל", או בשמה השני "להיות יהודי". התוכנית מנוהלת מוזיקלית על ידי יאיר ואינה עוסקת בשריון או בחיל אלא בהווי הציונות. כמחצית משיריה הם שירים על הרצל ועל הרעיון הציוני. במהלך המלחמה הלהקה מופיעה במוצבים ובבסיסים, בעיקר בדרום. בין השירים הידועים של התכנית אותם מלחין יאיר ניתן למצוא את "הרצל" ואת "האם השלישית" ששרה סולו עירית בולקא. בין חברי ההרכב הנוספים - משה בקר, גבי שדה, ודורון נשר.

היה לי חבר היה לי אח, צוות בידור ח"א

גם בחיל האויר רוצים להצטרף להצלחה הגדולה של הלהקות הצבאיות. ב-1971 מוקם "צוות הווי ח"א" ולאחר הצלחתו החלקית מפורק ומוקם "צוות בידור ח"א". התכנית "מסביב לעולם ב-80 דקות" של הצוות מנוהלת מוזיקלית על ידי מתי כספי אשר גם מלחין את רוב שיריה. דווקא לאחר ירידת התוכנית בחודש אוקטובר עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים מתחילה תקופת הזוהר של הצוות עם הגיעו של שיר חדש שכותב יורם טהרלב ויאיר מלחין "היה לי חבר היה לי אח" . שיר זה מושר על ידי נתנאלה הופך ללהיט, מזניק את הקריירה שלה ומפרסם את הצוות.

עברית קשה שפה, יוסי בנאי ורבקה מיכאלי

רבקה מיכאלי ויוסי בנאי הם אולי הצמד המצליח ביותר שידע הבידור הישראלי. מערכוני הזוגות שלהם מצחיקים ורלוונטיים עד היום. אחרי שיתוף פעולה מתמשך ברדיו, עולים השניים עם תכנית מערכונים ושירים חדשה בשם "נישואין נוסח גירושין". על מלאכת הבימוי מופקד נסים אלוני ויאיר על ההלחנה והניהול המוסיקלי. המופע מצליח מאוד ורץ מאות פעמים ברחבי הארץ. השיר הידוע ביותר ממנו הוא "עברית קשה שפה", אשר מילותיו אף הופכות למטבע לשון.

הולדת הבת

בינואר נולדת בתו של יאיר, קרן. המשפחה גרה ברמת אפעל ויאיר מקים בדירתם אולפן ממנו הוא עובד. קרן גדלה בבית בו מתקיימות חזרות של מיטב האמנים ונוכחת בתהליכי ההלחנה של רבים מלהיטיו המאוחרים של יאיר. לימים תלמד בבית הספר הגבוה למוזיקה "רימון" ותופיע עם אביה בעשרות ההופעות של מופעו "שיר לשלום" בשנות ה-90.

מוכרחים להמשיך לנגן, להקת ח"א

בעוד מרבית הלהקות הצבאיות שלאחר מלחמת יום הכיפורים מתחילות לדעוך, דווקא להקת חיל האויר זוכה לעדנה בתוכניתה "מוכרחים להמשיך לנגן" ולהיטיה מושרים בפי כל. יאיר מלחין את רוב שיריה ומנהל אותה מוזיקלית. בין חבריה נמנים נתנאלה, דני בסן, עמי ויינברג, שפי ישי ויגאל חרד. בין השירים הבולטים של התכנית - "תמיד עולה המנגינה" ו-"מוכרחים להמשיך לנגן" אשר מילותיו נכתבות עפ"י נאום עידוד של בני פלד מפקד חיל האויר, אותו הוא נושא בפני טייסים לאחר מלחמת יום הכיפורים בעקבות האבדות הרבות שספג החיל במלחמה.

בנימין זאב, רבקה מיכאלי

רבקה מיכאלי מעלה מופע יחיד מצליח בשם “שעות נוספות" אשר ירוץ במשך שנתיים. השירים וקטעי הקישור במופע נכתבים בידי גדולי הכותבים של התקופה: נעמי שמר, יענק’לה רוטבליט, אפרים סידון, המשורר דוד אבידן ואריאל זילבר. על מרבית הלחנים מופקד יאיר, כאשר הידועים שבהם הם "איך שהזמן רץ", "מה קורה לי" וכמובן "בנימין זאב" .

הסרט צ'רלי וחצי

סרטו של בועז דוידזון הוא אחד מהסרטים הישראלים המפורסמים בכל הזמנים. "צ'רלי וחצי" נצפה על ידי קרוב ל 700,000 איש בישראל אשר עקבו אחרי הרפתקאותיהם של יהודה ברקן, זאב רווח, טוביה צפיר ואחרים כאשר ברקע לחניו של יאיר. הלחן המפורסם שבהם יקבל כעבור שנתיים את המילים של אסתר ניצב ואת השם "בלילה על הדשא".

בעקבי הדרך, להקת גייסות השריון

בשנה זו מפיקה הלהקה את תוכניתה ה-14 והאחרונה "מן המזרח הפרוע". בין חברי הלהקה - מאיר סוויסה, משה בקר, עדי רנרט, שמוליק בודגוב ודפנה ארמוני. התוכנית אשר עוסקת כמו קודמתה בציונות לא מצליחה במיוחד, אבל כמה שירים של יאיר זוכים להצלחה כמו "אוגנדה", "מיכל ומיכאל" ובמיוחד "בעקבי הדרך" אשר הופך להמנון של חיל השריון ומושר מאז בכל טקסי החיל.

בלילה על הדשא, להקת פיקוד צפון

תוכניתה האחרונה של הלהקה היא מהמצליחות ביותר שהעלתה. יאיר מנהל מוזיקלית ומלחין את כל שיריה. על מנת להמשיך בפעילות סדירה לנוכח התנגדותו של הרמטכ"ל דאז רפאל איתן (רפול), מגובשת מדיניות של הטעיה. שם הלהקה בתוכנית משונה ל"חבורת הזמר של פיקוד הצפון", והיא מעלה שתי תוכניות במקביל: תוכנית רגילה בשם "בלילה על הדשא", ותוכנית שירה בציבור של שירי ארץ-ישראל. רפול לא מודע במשך זמן רב על התוכנית הראשית, ומאמין כי הלהקה פועלת במסגרת התוכנית השנייה בלבד. השיר "בלילה על הדשא" הופך ללהיט גדול, מגיע למקום השני במצעד הפזמונים השנתי של קול ישראל ונחשב ללהיט האחרון של הלהקות הצבאיות לפני פירוקן. יאיר גם מלחין את מילותיו של אהוד מנור בשירים "בוא איתי אל הגליל", "שני דרורים" ו"גשם אחרון", גרסת כיסוי של הסולנית ורדה נגה לשירו של חנן יובל מהסרט "לופו בניו-יורק".

אני שר להעביר את הזמן, יוסי בנאי

יוסי בנאי מעלה את מופעו החדש "מאזן האהבות". ניסים אלוני מופקד על הבימוי וקטעי הקישור ויאיר על הלחנים, העיבודים וההפקה המוזיקלית למילותיו של יוסי בנאי. בין השירים הידועים מהמופע – "מאזן האהבות" כשם ההופעה ו"אני שר להעביר את הזמן".

שיר של יום חולין, אילנית

יאיר משתף פעולה מספר פעמים עם אילנית, אשר בשנים 1971-1977 זוכה שבע פעמים ברציפות בתואר "זמרת השנה" בקול ישראל, שיא שלא נשבר עד היום. ב-1974 הוא כותב, מלחין ומעבד עבורה את השיר "אם ייפול הכוכב שלי" לפסטיבל הזמר, בו הגיע למקום השני. בשנת 1976 מלחין למילותיה של רחל שפירא את "שיר של יום חולין" עמו מופיעה אילנית בחגיגת הזמר העברי. השיר זוכה להצלחה גדולה ואף צועד 15 שבועות במצעד הפזמונים ומדורג במקום התשיעי במצעד השנתי. השיר זוכה ב-2008 לביצוע מחודש של מאור כהן בעיבודו של פיטר רוט במסגרת פרויקט "עבודה עברית".

גשם אחרון, לופו בניו-יורק

יאיר אחראי על המוזיקה של הסרט "לופו בניו יורק", קומדית ההמשך לסרט "לופו" משנת 1970 בכיכובם של יהודה ברקן וגבי עמרני. השיר הידוע מתוך הסרט הוא "גשם אחרון" בביצועו של חנן יובל, המושר על רקע יהודה ברקן הנפרד בכאב מבנו ורוכב בגשם על עגלתו. בהמשך יזכה השיר לביצוע המוכר של ורדה נגה מלהקת פיקוד צפון ומאוחר יותר לביצוע של בתו של יאיר קרן רוזנבלום, אשר תרגש את הצופים באולפן הזמר עם יאיר שנערך בעודה בת 17 ושנים אחר כך כששרה לו בערב מחווה בתאטרון ירושלים סמוך למותו. השיר זכה לעוד חידושים נוספים כשהידוע מביניהם הוא של עברי לידר בשנת 2002.

פסטיבלי שירי הילדים

הרבה לפני הפסטיגל, פסטיבלי שירי הילדים מהווים במה אשר מייצרת כוכבים ולהיטים. יאיר שותף גם שם בין היתר עם השירים "אבגדה" בביצועה של ציפי שביט (שזכה במקום השלישי ב 1976), "שירו שירו ילדים" בביצועם של ציפי שבטי ואלי גורנשטיין אשר היה המנון הפסטיבל,  "בית השוקולד" ו-"מי המנטה, מי המסטיק, מי השוקולד" של שוקולד מנטה מסטיק (רותי הולצמן, לאה לופטין וירדנה ארזי) ועיבוד לשיר המפורסם של עוזי חיטמן "רציתי שתדע" ("אלוהים שלי").

בתוך, סוף ללהקות הצבאיות

סוף שנות ה-70 רואות את דעיכתן של הלהקות הצבאיות. מלהקת חיל האוויר נותר בשנה זו ההרכב הקטן " צוות הווי חיל האוויר" – אשר כולל את דפנה ארמוני, דני בסן והאחים דיוויד ברוזה וטלי ברוזה. יאיר מלחין את שירו האחרון להרכבים הצבאיים, "בתוך" , למילותיה של יעל טבת. הצוות משתתף עם השיר בפסטיבל הזמר והפזמון של שנת 1977, ומגיע למקום הרביעי בתחרות. במצעד השנתי מדורג השיר במקום ה־15. ב-1978 מפרק רפול את הלהקות הצבאיות באופן סופי. אמנם יעשה נסיון להחזירן בשנות השמונים, אך הדבר לא יצלח. זמנים אחרים הגיעו ותם עידן בזמר הישראלי.

קרוסלה

יאיר מצטרף כמלחין ומעבד לעונתה השנייה (מבין שתיים) של תכנית הטלוויזיה לילדים "קרוסלה". שלמה הדוור (שלמה וישינסקי), גדליה הגנן (אברהם מור), חנן ענן (חנן גולדבלט) וירדנה הצלמת (ירדנה ארזי) אשר החליפה את חוה הזמרת (חווה אלברשטיין) מהעונה הראשונה, שרים ומשחקים למילותיהן של יעל רוזמן ותמר אדר אשר החליפו את לאה נאור מהעונה הראשונה.

עובדים עלינו עבודה עברית, הגשש החיוור

תכניתם השביעית של הגשש החיוור והשלישית של יאיר כמפיק מוזיקלי, כוללת בין היתר את השירים "עובדים עלינו עבודה עברית", "יש אלוהים", "הבאנו שלום" וכמובן את "המגינה היא שקובעת".

סרט הלהקה

סרט הקאלט בבימויו של אבי נשר זוכה להצלחה רבה בבתי הקולנוע בארץ וצופים בו כ-500,000 צופים. הוא אף מגיע למקום ה-37 ברשימת 50 שוברי הקופות בארצות הברית. יאיר מפיק מוזיקלית את הסרט ומעבד מחדש את מרבית שירי הסרט אשר הופיעו במקור בביצועה של להקת הנח"ל אותה ניהל מוזיקלית בעבר. את "שיר הלהקה" הוא מלחין במיוחד עבור הסרט למילותיו של אהוד מנור. בסרט משתתפים זמרים ושחקנים יוצאי הלהקות שיהפכו עם השנים לאמנים חשובים, בהם: גידי גוב, מאיר סוויסה, דפנה ארמוני, גלי עטרי, ששי קשת, טוביה צפיר, חלי גולדנברג, גילת אנקורי, דובל'ה גילקמן, אלי גורנשטיין, שרי צוריאל ועוד.

תקופות השנה, חווה אלברשטיין

השיר "תקופות השנה" של דליה רביקוביץ מפורסם לראשונה ב1957 ב"משא", המוסף הספרותי של העיתון "למרחב". יאיר מלחין אותו במיוחד עבור מצעד הפזמונים והשיר בביצועה של חווה אלברשטיין  צועד 17 שבועות, מתוכם שבועיים בראש. במצעד השנתי זוכה אלברשטיין בתואר "זמרת השנה".

בודדים אומרים, נורית גלרון

"בודדים אומרים" למילותיו של אברהם בן יצחק הוא שירה הראשון של נורית גלרון אשר מגיע למצעד הפזמונים. הוא צועד 20 שבועות ובשיאו מגיע למקום השני.

קרקר נגד קרקר, הגשש החיוור

יאיר מפיק מוזיקלית את המופע השמיני והמצליח של הגשש החיוור, "קרקר נגד קרקר" אשר מבוים על ידי יוסי בנאי. בין השירים הידועים מהמופע אותם הלחין – "ביום יפה הכל יפה" ,"ארץ משגעת", ו-"בוכים לך מולדת".

אהבת ציון, בצל ירוק 80

לאחר פירוקן של הלהקות הצבאיות על ידי רפול ומתוך מחשבה שהציבור עדיין מעוניין בבידור במתכונת הלהקות הצבאיות, מוקמת להקת "בצל ירוק 80", על שם הלהקה המקורית משנות ה-50. הלהקה אשר פועלת במשך שנתיים מורכבת מיוצאי הלהקות הצבאיות וביניהם גני תמיר, מאיר סויסה ואבי דור. המופע "הלהקה האחרונה" עולה בשנת 1980 בהפקתו של פשנל ובבימויו של דני ליטאי. בין שיריה המוכרים של הלהקה נמצא "אהבת ציון" אותו מלחין יאיר למילותיו של יורם טהרלב.

שליחות בלונדון

עדנה, אשתו של יאיר, מתמנה למנהלת משרד התיירות הישראלי באנגליה והמשפחה עוברת לגור למשך חמש שנים בלונדון. יאיר מקבל את תפקיד קונסול התרבות של הפדרציה הספרדית העולמית בלונדון. בשנים אלו ישמור יאיר על קשרי עבודה חלקיים עם הארץ ויתרכז בעיקר בחיי המשפחה ובעבודה עם הקהילה המקומית בלונדון. בשנים אלו גם השלים את הדוקטורט שלו בנושא "צבא, חברה, תרבות: יחסי גומלין".

סוף קיץ, עפרה חזה

יאיר מלחין את מילותיה של חיה ורד עבור עפרה חזה בימי שיא תהילתה. השיר "סוף קיץ" צועד 18 שבועות במצעדים השבועיים, שלושה מהם במקום הראשון. במצעד השנתי בו עפרה חזה זוכה בתואר "זמרת השנה" מדורג השיר במקום השביעי והוא נכלל באלבומה המצליח ביותר, "חי".

ברית דמים, מירי אלוני

השיר "ברית דמים" מוכר גם בשמות "על דעת המקום" ו"היובלים והראלים". הוא מספר על נפילת שני חיילים בעת מלחמת לבנון הראשונה, שניהם קרויים יובל הראל ושניהם משכונת תלפיות בירושלים. השיר נכתב על ידי עמנואל צבר אשר משרת כשליח הסוכנות היהודית בלונדון. הוא שומע מאיש הטלוויזיה דן סממה את סיפורם של החיילים ומחבר את השיר כקטע לכבוד טקס יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל בלונדון באותה שנה, אותו מלחין יאיר. בשנת 1987 מקליטה אותו מירי אלוני באלבומה "טיפה אהבה" והשיר זוכה לפרסומו הגדול.

"דור שני" – צעירי קריית מלאכי

אחד הדברים האהובים על יאיר היא העבודה עם חבורות זמר ולהקות נוער. הוא נהנה מאוד מהמפגש הבלתי אמצעי בין המוזיקה לבין הקהל הרחב ומקפיד כל השנים לעסוק בכך לצד עבודתו עם אומנים מפורסמים. אחת מהלהקות עמן הוא עובד כשהוא חוזר ארצה מלונדון היא להקת נוער מקריית מלאכי בשם "דור שני". בניגוד ללהקות נוער כדוגמת "צעירי תל-אביב" שעסקו באהבה, בעבודת מלצרות ובחברות, צעירי קריית מלאכי שרים על אבטלה, משבר כלכלי ופשע. הפריצה הגדולה שלהם מתרחשת ב-1989 כאשר צעירי תל אביב עוזבים את הפינה שלהם ב"זהו זה" לטובת תכנית משלהם ו"דור שני" תופסים את מקומם. מהתכנית זכורים במיוחד השירים "הנוער לאן", "אמא שלי ממרוקו", "דימוי עצמי נמוך" ו-"אצלנו בקריה".

פרידה

יאיר ועדנה נפרדים לאחר 17 שנות נישואין, אך שומרים על חברות אמיצה שתחזיק מעמד במשך כל השנים. יאיר חוזר לגור ולעבוד בבית ילדותו בתל-אביב ברחוב קלונימוס 9.

גשם אחרון, תמונה משפחתית, מיכלי

הטלוויזיה הישראלית מפיקה ומשדרת את "אולפן זמר עם יאיר רוזנבלום" בו מתכנסים בוגרי הלהקות הצבאיות מכל השנים לשיר את שיריו של יאיר. בהופעה הטלוויזיונית מבוצעים גם כמה חידושים ושירים חדשים. קרן בתו של יאיר מבצעת חידוש של השיר "גשם אחרון" ומושמעים בהשמעת בכורה השירים "מיכלי", אותו שר יאיר (בסיועו של עוזי חיטמן ) לחברתו באותן השנים מיכל שלו ו"תמונה משפחתית" אותו הלחין למילותיה של מיכל ומבצעת שלומית אהרון.

ונתנה תוקף

בתחילת שנות התשעים מתגורר יאיר בקיבוץ בית השיטה ונחשף לסיפור נפילת 11 מחברי הקיבוץ במלחמת יום הכיפורים, אירוע אשר שינה את יחסם של רבים מחברי הקיבוץ ליום זה. יאיר מלחין את הפיוט "ונתנה תוקף" לערב זיכרון שנערך בקיבוץ, ומבצע אותו חבר הקיבוץ חנוך אלבלק. בעקבות שידור היצירה בטלוויזיה, היא מכה גלים באוכלוסיות דתיות וחילוניות כאחת. השילוב של הלחן המרגש המכיל מוטיבים מתפילות אשכנז וספרד יחד עם סיפור הרקע להלחנת היצירה, מעניקים לפיוט מימד חדש. "ונתנה תוקף" של יאיר נתפס כיום כשילוב של מסורת יהודית עתיקה עם תרבות ישראלית מודרנית, של אמונה דתית עם קיום חילוני. הביצוע של חנוך אלבלק מושמע עד היום והלחן אומץ על ידי חזנים ומתפללים בבתי כנסת בארץ ובעולם. ללחן נוספו עשרות ביצועים נוספים, ביניהם של דודו פישר, אברהם פריד ועמיר בניון.

המופע "שיר לשלום"

יאיר מעלה מופע אישי בשם "שיר לשלום" בהפקתה של רחל הרמתי, בו הוא מבצע את מיטב שיריו יחד עם חמישה זמרים צעירים וביניהם קרן בתו. למופע אף מולחן שיר חדש – "השיר הכי טוב שלי", למילותיו של אהוד מנור. הלהקה מופיעה בהצלחה בכל רחבי הארץ ואף מתוכננת לצאת לסיבוב הופעות בארצות הברית, תכנית אשר נקטעת עת מתגלה כי יאיר חלה בסרטן הוושט.

ערב מחווה בערוץ 2

מופע מרגש מופק ומשודר בערוץ 2. במופע מופיעים מיטב האמנים והיוצרים עמם עבד יאיר במהלך השנים ומצדיעים ליצירתו. יאיר משתתף בערב לאחר ששב מניתוח מורכב אך מוצלח בניו-יורק עקב מחלתו והוא בכוחות מחודשים ומלא באופטימיות ואף שר דואט מרגש עם בתו קרן. הערב משולב בקטעים של אירוע הפתעה שנערך בביתה של דורית ראובני בו מעלים האמנים זיכרונות מימי עבודתם המשותפת.

"בהילוך חוזר" עם אהוד מנור

יאיר משתתף בתכניתו של אהוד מנור ובה דן עמו באופן גלוי בתהליכי יצירתו ובמיתוסים השונים שצמחו אודותיו עם השנים.

פרס אקו"ם למפעל חיים

יאיר זוכה לפרס על מפעל חיים מטעם אקו"ם. ההכרזה על הזכייה בפרס מוקדמת עקב הישנות מחלתו של יאיר. אביהו מדינה, זוכה הפרס מהשנה הקודמת, מבקר בביתו ומבשר לו על הזכייה. לטקס הענקת הפרס יאיר לא מספיק להגיע ואת הפרס מקבלת בשמו בתו קרן, שלושה שבועות אחרי שנפטר. לימים יוכרז פרס אקו"ם למעבד השנה על שמו של יאיר.

נפרדים מיאיר

יאיר נפטר כאשר הוא מוקף בחבריו ומשפחתו והוא בן 52 בלבד. לבקשתו הוא נטמן בקיבוץ עינת ובהלווייתו משתתפים מאות מהאנשים אשר נגע בהם בחייו.

את המנגינה הזאת אי אפשר להפסיק

בעת כתיבת שורות אלו עברו כבר כמעט 22 שנה מאז לכתו של יאיר, אך נוכחותו דרך שיריו בחיינו ובהוויה הישראלית היא ממשית ומתמשכת. גם היום, שיריו מושמעים ללא הרף ברדיו, בטלוויזיה, בערבי זמר וברשת – בין אם בביצועם המקורי או באחד מעשרות החידושים שנעשו ועדיין נעשים. בימים אלו אף מועלה בתאטרון הבימה המחזמר "מיקה שלי" שנכתב על ידי גדי ענבר לשיריו. יאיר נוכח בחייהם של עשרות אלפי אנשים מדי יום גם אם בצורה לא מודעת, שותף לרגעים הקטנים שהם חווים בעת ההאזנה לנעימותיו וחלק בלתי נפרד מזיכרונותיהם המתעצבים לקולן. אין לנו ספק שאם הוא צופה מהיכן שהוא במורשת שהותיר אחריו, הוא מרוצה מאוד.